הילד הרע/ לאה גולדברג
״…שִׂחַקְתִּי אֶתְמוֹל בֶּחָצֵר עִם יוֹכֶבֶד
נָתַתִּי לָהּ אוֹטוֹ שֶׁלִּי וְרַכֶּבֶת,
נָתַתִּי לָהּ לִזְכּוֹת בַּגֻּלָּה
הֲכִי אֲדֻמָּה וַהֲכִי גְּדוֹלָה
וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ זֶה קָרָה
לְפֶתַע נִכְנַס בִּי הַיֶּלֶד הָרַע,
דָּחַפְתִּי אוֹתָהּ וְהִיא נָפְלָה.
וְאִמָּא שֶׁלָּהּ כָּעֲסָה וְאָמְרָה:
"פֶּרֶא-אָדָם! אָיֹם וְנוֹרָא!"
וְסָבְתָא שֶׁלָּהּ יָצְאָה וְאָמְרָה:
"אַל תִּבְכִּי – אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁגָּד יֶלֶד רַע."
אָז אָמַרְתִּי לָהּ: "חֲמוֹרָה!"
בֶּאֱמֶת, זֶה אָיֹם: הֵם אֵינָם מְבִינִים -
זֶה הַיֶּלֶד הָרַע שֶׁנִּכְנַס לִי בִּפְנִים,
תָּמִיד הוּא נִכְנָס בִּי בְּלִי כָּל אַזְהָרָה,
הַיֶּלֶד הָרַע!
"לֵךְ מִפֹּה!" אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ,
אֲבָל הוּא נִטְפָּל וְנִטְפָּל!
כְּבָר נִסִּיתִי הַכֹּל, אֲבָל אֵין לִי בְּרֵרָה.
מַה לַּעֲשׂוֹת בּוֹ, בַּיֶּלֶד הָרַע?
אָז אוּלַי – כְּשֶׁקְּצָת אֶגְדַּל -
יַעֲזֹב אוֹתִי וַחֲסַל?״
כשהייתי קטנה אמא שלי הייתה מקריאה לי את השיר זה ואני זוכרת שזה נתן לי תחושת יכולת להסביר כעס שפתאום היה נכנס אלי. עברו מאז כמה שנים טובות, וכיום אני מבינה שאותו ״ילד רע״ מהשיר שנכנס לתוכי הוא הילדה שהייתי כשהיה לי חוסר או צורך תחושתי שלא סופק: רעב, עייפות או הצפה חושית.
היום, אני מסתכלת עליי ועל הילדים שלי וחושבת שאותו ״ילד רע״ לא באמת יעזוב אותם רק בגלל שהם יגדלו, הוא הרי נמצא בכולנו. תמיד. אנחנו צריכים להיות מודעים מתי הוא צץ החוצה ומה עושים כדי להתמודד איתו, ואלו הם 3 הכלים שאני חוזרת כמו מנטרה בבית ושואלת אותם:
– יש לי שמ״ש בלב?- שמ״ש=שינה, מזון ושגרה. כי בלעדיהם כולנו פחות בשליטה.
– מה יעזור לי פיזית לשחרר את הכעס הזה שבי? מכה לכרית, לחיצה על כדור כוח, קפיצה, רוגעלך, צעקה באוטו, שיר חזק.
-איך אני יכולה להרגע? נשימה, אמבטיה חמה, נענוע על ערסל, אטמי אוזניים, זמן שיעמום, חיבוק, אימון גופני.
מה את חושבת שהילדים שלך יענו לך את תשאלי אותם
