כשמגיע יום הדייט שלי ושל שמוליק, אני מתארגנת ומתלבשת חגיגי פונה אל הילדים ואומרת להם ״כמה שאני מתרגשת לצאת היום עם אבא״. היום אחרי עשור ביחד, זה עובר חלק והם נפרדים יפה, בעיניים בוהקות משמחה אבל פעם זה היה כולל בכי ודרמה ״לא רוצים להישאר בבית, רוצים לבוא איתכם״. אז הייתי יורדת לגובה העיניים ומסבירה להם שאמא ואבא אוהבים אחד את השניה, שאנחנו יושבים על הבר מתחבקים ומתנשקים מדברים וצוחקים. נזכרים כמה שאנחנו חברים טובים.⁠
כן, אם ישאלו אותי מה אחד הערכים המובילים בבית שלי, ב 3 הערכים המובילים נמצא לקדש את הזוגיות שלי עם שמוליק, במיוחד בשנים האלו, שהילדים קטנים ונושאים של טיפול ותפעול הילדים לוקח חלק משמעותי מהתקשורת בינינו בשגרת היומיום. כן אני מאמינה שזוגיות היא דבר ממש עדין, ולעיתים עם הולדת הילדים היא נשכחת מאחור ולכן כל כך חשוב שנדאג לשמור ולשים אותה בסדר העדיפויות שלנו. לייצר את הרגעים הקטנים של הביחד (חצי שעה של קפה בשבוע או דייט), לשמור על המקומות בבית שהם שלנו, בית המקדש של האהבה (החדר והמיטה). ⁠
נכון, הילדים שלנו זקוקים לנו, אנחנו ההורים שלהם והם הדבר הכי חשוב לנו, אבל אם תחשבו לרגע איזה ערך הם לומדים מקדושת הזוגיות, איזה בני זוג הם יבחרו להיות בעוד כמה שנים? כמה הם ישקיעו ביחסים שלהם? בואו נהיה הזוג הזה – שממלא את האמונה של הילדים בזוגיות ואהבה.