אני אמא דומיננטית, אי אפשר שלא להרגיש שאני בבית.
דומיננטית כל כך שהרצפה בבית יודעת שאם יש יופיע כתם קטן, אדאג שהוא יעלם מהר.
דומיננטית כל כך שהכיור רועד אם חס וחלילה תשאר צלחת אחת לפני השנ״צ של יום שישי.
אני אמא דומיננטית וחזקה שיכולה לתקתק 6 מכונות כביסה, ארוחת צהריים, לעבוד , להתאמן, להסיע לחוגים ולסיים את היום בדייט עם בעלי.
דומינננטית כל כך שבבית שלי הילדים לא צריכים שעון כי אני מתזכרת כל דבר בהתראה של 15, 10 ,5 דקות ויוצאים…
דומיננטית כל כך שכואב לי בלב אם לא הספקתי להקשיב לסיפור של שירה על מה קרה לה היום בבית הספר , לצפות בקסמים של יהונתן או ללמד את מאיה משהו חדש.
והנה, שבוע שעבר הייתי מקוררת וחלשה פיזית ונהפכתי לפחות דומיננטית. פחות עשיתי, יותר צפיתי בהם מהצד, נמרחתי איתם על הספה, נכנסתי לשנ״צ כשהיו כלים בכיור וגיליתי שלא קרה כלום שהכיור פגש פנים חדשות שניקו אותו, והילדים עשו בעצמם והסתדרו.
ופתאום גיליתי שכשאני אמא פחות דומיננטית, אני האמא שאני רוצה להיות.

5w