בפסח וראש השנה יש לי מנהג שאימצתי לעצמי. אני עוצרת. מחשבת מה יהיה התאריך חצי שנה קדימה, מדמיינת איפה כל אחד מהילדים ואני נהיה, ומשם מבינה מה המטלות והשאיפות שלי לעצמי ועבורם לתקופה הקרובה. זה ריטואל קבוע שעוזר לי להתמקד, לעשות סדר בים המטלות ולהתכונן מראש. אני עוברת על תשתיות הילד השלם אצל כל אחד מהילדים ואצלי ומבינה מה עליי לחזק בכל תשתית –
מאיה שלי בספטמבר תהיה כבר בגן עיריה ולכן אני צריכה להתרכז בפרידה שלה מהמוצץ ולקראת יולי להתאמן בהורדת השנ״צ, שירה תהיה בת 9 ואני צריכה להעצים לה את תחושת התרומה בבית ולתת לה אחריות נוספת, יהונתן יהיה בכיתה ב׳ וצריך לחזק את אחיזת העפרון שלו ולגוון עבורו את הממרחים בכריך של ארוחת הבוקר בבית הספר. עבורי הייתי רוצה לחזק את היכולת להיות בכאן ועכשיו דרך תרגול מיינדפולנס ואת תשתית הזוגיות- להוסיף עוד זמן ספורט משותף עם שמוליק .
זה הטקס החגיגי שלי עם עצמי – אני מפנה עבורו זמן, מפנה את השולחן ,לוקחת דף נקי ומתחילה במשימה.