טור אישי - הודיה טיבר

פברואר

HODAYA TEIBER — Wed, 15 Feb 2023 09:51:04 +0000

מתי בפעם האחרונה עצרת ושאלת את עצמך על מערכות היחסים שלך?
היחסים שלך עם עצמך,⁠
היחסים שלך עם הילדים,⁠
היחסים שלך עם בן/בת הזוג, ⁠
היחסים שלך עם ההורים,⁠
היחסים שלך עם החברים,⁠
היחסים שלנו עם הקולגות⁠.
בשנת 1938 החל באוניברסיטת הרווארד המחקר המקיף ביותר על אושר, שנערך במשך 75 שנים, על כמעט אלף צעירים, בו בחנו מה מביא אושר לבני אדם. ⁠
המחקר מצא שמערכות היחסים שלנו הן המנבא העיקרי לאושר- יותר מכסף, מהשכלה או מהצלחה בקריירה. נתון נוסף מעניין שהמחקר מצא הוא שאיכות היחסים היא שקובעת ולא הכמות.⁠
מחקר המשך, שערך רוברט וולדניגר, הראה שמערכות יחסים משפרות תפקודים מוחיים כמו זכרון ולמידה.⁠
אז באיזו מערכת יחסים את בוחרת להשקיע?

The post פברואר first appeared on הודיה טיבר.

ינואר

HODAYA TEIBER — Sun, 01 Jan 2023 14:08:15 +0000

כבר כמה ימים אני שוקעת בין אלבומי התמונות ומנסה לסכם את שנת 2022:
לא הייתי בהריון, לא ילדתי, לא עברתי בית, לא החלפתי עיסוק גם לא הייתי באיזה משבר גדול (טפו, חמסה). בעידן של אינסטוש והנצחת רגעים גדולים אנחנו שוכחים שדווקא בפשטות, בחיי היומיום, בבית שלנו, עם המשפחה שלנו, עם החברים הטובים שלנו, בלי חגיגות מפוארות ונצנצים, דווקא אז אנחנו מנצחים את עצמנו כל פעם מחדש, כובשים עוד הר, גדלים, לומדים עוד תובנה.
זה לא פשוט להיות פשוט.

The post ינואר first appeared on הודיה טיבר.

דצמבר

HODAYA TEIBER — Thu, 01 Dec 2022 11:31:57 +0000

לימדו אותנו שפיות יש רק באגדות, אבל אני חייבת להגיד שאני מרגישה שהיקום שולח לי כל הזמן נשים שהן פיות, כל אחת מהן פיה מיוחדת במינה שמאירה ומלמדת אותי משהו אחר. חלקן מופיעות לרגע משמעותי מפזרות את אבקת הקסמים ועוזבות וחלקן נשארות צמוד צמוד ודואגות ללמד אותי משהו חדש.
ומדי שנה , ביומולדת שלי – אני מזמינה אותן, את הפיות שלי לחויה מיוחדת.
השנה בחרתי בסדנה צלילים כדי שנבין שברכות יש הרבה מאוד כח ועוצמה, ואם רק נלמד להתמסר למה שכבר נמצא בתוכנו, לכוחות שחבויים בנו, לתפקיד שהגענו לעשות כאן, נגלה עשייה ללא מאמץ.

See translation

The post דצמבר first appeared on הודיה טיבר.

נובמבר

HODAYA TEIBER — Mon, 31 Oct 2022 07:58:23 +0000

כשמגיע יום הדייט שלי ושל שמוליק, אני מתארגנת ומתלבשת חגיגי, פונה אל הילדים ואומרת להם: ״כמה שאני מתרגשת לצאת היום עם אבא״. היום אחרי עשור ביחד, זה עובר חלק והם נפרדים יפה, בעיניים בוהקות משמחה אבל פעם זה היה כולל בכי ודרמה ״לא רוצים להישאר בבית, רוצים לבוא איתכם״. אז הייתי יורדת לגובה העיניים ומסבירה להם שאמא ואבא אוהבים אחד את השניה, שאנחנו יושבים על הבר מתחבקים ומתנשקים מדברים וצוחקים. נזכרים כמה שאנחנו חברים טובים.⁠
⁠
כן, אם ישאלו אותי מה אחד הערכים המובילים בבית שלי, ב 3 הערכים המובילים נמצא לקדש את הזוגיות שלי עם שמוליק, במיוחד בשנים האלו, שהילדים קטנים ונושאים של טיפול ותפעול הילדים לוקח חלק משמעותי מהתקשורת בינינו בשגרת היומיום. כן אני מאמינה שזוגיות היא דבר ממש עדין, ולעיתים עם הולדת הילדים היא נשכחת מאחור ולכן כל כך חשוב שנדאג לשמור ולשים אותה בסדר העדיפויות שלנו. לייצר את הרגעים הקטנים של הביחד (חצי שעה של קפה בשבוע או דייט), לשמור על המקומות בבית שהם שלנו, בית המקדש של האהבה (החדר והמיטה). ⁠
⁠
נכון הילדים שלנו זקוקים לנו, אנחנו ההורים שלהם והם הדבר הכי חשוב לנו, אבל אם תחשבו לרגע איזה ערך הם לומדים מקדושת הזוגיות, איזה בני זוג הם יבחרו להיות בעוד כמה שנים? כמה הם ישקיעו ביחסים שלהם? בואו נהיה הזוג הזה – שממלא את האמונה של הילדים בזוגיות ואהבה.

See translation

The post נובמבר first appeared on הודיה טיבר.

אוקטובר

HODAYA TEIBER — Sun, 02 Oct 2022 09:37:54 +0000

אני אמא דומיננטית, אי אפשר שלא להרגיש שאני בבית.
דומיננטית כל כך שהרצפה בבית יודעת שאם יש יופיע כתם קטן, אדאג שהוא יעלם מהר.
דומיננטית כל כך שהכיור רועד אם חס וחלילה תשאר צלחת אחת לפני השנ״צ של יום שישי.
אני אמא דומיננטית וחזקה שיכולה לתקתק 6 מכונות כביסה, ארוחת צהריים, לעבוד , להתאמן, להסיע לחוגים ולסיים את היום בדייט עם בעלי.
דומינננטית כל כך שבבית שלי הילדים לא צריכים שעון כי אני מתזכרת כל דבר בהתראה של 15, 10 ,5 דקות ויוצאים…
דומיננטית כל כך שכואב לי בלב אם לא הספקתי להקשיב לסיפור של שירה על מה קרה לה היום בבית הספר , לצפות בקסמים של יהונתן או ללמד את מאיה משהו חדש.
והנה, שבוע שעבר הייתי מקוררת וחלשה פיזית ונהפכתי לפחות דומיננטית. פחות עשיתי, יותר צפיתי בהם מהצד, נמרחתי איתם על הספה, נכנסתי לשנ״צ כשהיו כלים בכיור וגיליתי שלא קרה כלום שהכיור פגש פנים חדשות שניקו אותו, והילדים עשו בעצמם והסתדרו.
ופתאום גיליתי שכשאני אמא פחות דומיננטית, אני האמא שאני רוצה להיות.

The post אוקטובר first appeared on הודיה טיבר.

ספטמבר

HODAYA TEIBER — Tue, 06 Sep 2022 05:02:16 +0000

החודש הקרוב וראש השנה מוקדשים עבורי לתכנון חזון בכל אחד ממעגלי החיים שלי: משפחה, חברה ועבודה.
כן, הטיול בגאורגיה העצים והבליט את מה שאני מאמינה בו שנים, אנחנו כאן, בעולם הזה כדי לגדול, להתפתח ולצמוח. אני מאמינה שבשביל שזה יקרה אנחנו זקוקים לאופק, ממש כמו עסק שיש לו תוכנית, יעדים, חלומות שנועדנו להגשים.
אני יודעת, ״חזון״ נשמע דבר גדול, אוטופי ולכן לא מעט פעמים אנחנו נמנעים מי להקדיש לו זמן או מחשבה. אז החודש אפרק את המשימה הכל כך חשובה למשימות קטנות ופרקטיות שדרכם תוכלו לגבש את תוכנית מסע, לבחור יעדים לסמן אותם, להבין איפה כדאי להתעכב ועל מה.

אני מאמינה שחזון הוא כמו מצפן פנימי שמוביל אותנו גם כשאנחנו הולכים לאיבוד בדרך. שלא תבינו אותי לא נכון, אני גם בעד ללכת לאיבוד אבל כשיש חזון, יש תמיד לאן לחזור, ובמקום לפחד, לפקפק ולהיות פסימיים ההליכה לאיבוד היא מלאה בביטחון, אומץ ואמונה.

The post ספטמבר first appeared on הודיה טיבר.

אוגוסט

HODAYA TEIBER — Wed, 03 Aug 2022 09:31:58 +0000

עונת מסיבות הסיום בשיאה. בדיוק סיימתי את רצף החגיגות של מאיה ואני עוצרת לחשוב עלינו, ההורים, הרי לנו אין תעודות או אירועים חגיגיים. הלוואי שהיו.
הלוואי שמישהו היה עומד ומקריא לנו מכתב מרגש שבו הוא מספר עלינו, עד כמה אנחנו חשובים ומסוגלים.⁠
הלוואי ומישהו היה משקף לנו את הנחישות שיש לנו בההתמודדות היומיומית בנסיון לייצר שגרה נורמלית לילדים שלנו בשנתיים האחרונות- בין קורונה, ללחימה בדרום והשביתות,⁠
הלוואי ומישהו היה מחזק אותנו על הגמישות שאנחנו מראים בניהול כל יום ביומו, ⁠
על האומץ שגילינו בהחלטות וסיכונים שלקחנו,⁠
הלוואי ומישהו היה מחבק אותנו ואומר לנו שהוא רואה את המאמץ שלנו ,וההשתדלות שלנו לתמרן בין העבודה לבית⁠
הלוואי ומישהו היה אומר לנו שהוא מתרגש לראות איך קמנו אחרי נפילות והתגברנו למרות כל הקשיים.⁠
⁠
אז יש לי שתי בקשות קטנות:⁠
בבקשה קחו רגע אחד, שבו ותכתבו, או רק תחשבו במה אתם גאים בעצמכם בשנה האחרונה.⁠
וצאו לחגוג את זה – בבוקר מפנק, סמנו מסאז ביומן, ערב במסעדה אהובה, פיקניק בשקיעה, ותרימו לחיים לחיי ההורים שאתם.

The post אוגוסט first appeared on הודיה טיבר.

יולי

HODAYA TEIBER — Wed, 03 Aug 2022 09:11:23 +0000

הילד הרע/ לאה גולדברג⁠
⁠
״…שִׂחַקְתִּי אֶתְמוֹל בֶּחָצֵר עִם יוֹכֶבֶד⁠
נָתַתִּי לָהּ אוֹטוֹ שֶׁלִּי וְרַכֶּבֶת, ⁠
נָתַתִּי לָהּ לִזְכּוֹת בַּגֻּלָּה⁠
הֲכִי אֲדֻמָּה וַהֲכִי גְּדוֹלָה⁠
וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ זֶה קָרָה⁠
לְפֶתַע נִכְנַס בִּי הַיֶּלֶד הָרַע,⁠
דָּחַפְתִּי אוֹתָהּ וְהִיא נָפְלָה.⁠
⁠
וְאִמָּא שֶׁלָּהּ כָּעֲסָה וְאָמְרָה:⁠
"פֶּרֶא-אָדָם! אָיֹם וְנוֹרָא!"⁠
וְסָבְתָא שֶׁלָּהּ יָצְאָה וְאָמְרָה:⁠
"אַל תִּבְכִּי – אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁגָּד יֶלֶד רַע."⁠
אָז אָמַרְתִּי לָהּ: "חֲמוֹרָה!"⁠
בֶּאֱמֶת, זֶה אָיֹם: הֵם אֵינָם מְבִינִים -⁠
זֶה הַיֶּלֶד הָרַע שֶׁנִּכְנַס לִי בִּפְנִים,⁠
תָּמִיד הוּא נִכְנָס בִּי בְּלִי כָּל אַזְהָרָה,⁠
הַיֶּלֶד הָרַע!⁠
⁠
"לֵךְ מִפֹּה!" אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ,⁠
אֲבָל הוּא נִטְפָּל וְנִטְפָּל!⁠
כְּבָר נִסִּיתִי הַכֹּל, אֲבָל אֵין לִי בְּרֵרָה.⁠
מַה לַּעֲשׂוֹת בּוֹ, בַּיֶּלֶד הָרַע?⁠
אָז אוּלַי – כְּשֶׁקְּצָת אֶגְדַּל -⁠
יַעֲזֹב אוֹתִי וַחֲסַל?״⁠
⁠
כשהייתי קטנה אמא שלי הייתה מקריאה לי את השיר זה ואני זוכרת שזה נתן לי תחושת יכולת להסביר כעס שפתאום היה נכנס אלי. עברו מאז כמה שנים טובות, וכיום אני מבינה שאותו ״ילד רע״ מהשיר שנכנס לתוכי הוא הילדה שהייתי כשהיה לי חוסר או צורך תחושתי שלא סופק: רעב, עייפות או הצפה חושית. ⁠
היום, אני מסתכלת עליי ועל הילדים שלי וחושבת שאותו ״ילד רע״ לא באמת יעזוב אותם רק בגלל שהם יגדלו, הוא הרי נמצא בכולנו. תמיד. אנחנו צריכים להיות מודעים מתי הוא צץ החוצה ומה עושים כדי להתמודד איתו, ואלו הם 3 הכלים שאני חוזרת כמו מנטרה בבית ושואלת אותם:⁠
– יש לי שמ״ש בלב?- שמ״ש=שינה, מזון ושגרה. כי בלעדיהם כולנו פחות בשליטה.⁠
– מה יעזור לי פיזית לשחרר את הכעס הזה שבי? מכה לכרית, לחיצה על כדור כוח, קפיצה, רוגעלך, צעקה באוטו, שיר חזק.⁠
-איך אני יכולה להרגע? נשימה, אמבטיה חמה, נענוע על ערסל, אטמי אוזניים, זמן שיעמום, חיבוק, אימון גופני.⁠
⁠
מה את חושבת שהילדים שלך יענו לך את תשאלי אותם

The post יולי first appeared on הודיה טיבר.

יוני

HODAYA TEIBER — Tue, 28 Jun 2022 09:46:10 +0000

חזרתי מריטריט יוגה ראשון, יחד עם טון רגשות אשפה.
ואל תחשבו שבכזו מהירות רגשות האשמה נזרקו לאשפה, הנחתי אותם על השולחן והתחלתי להיכנס לעומק של התחושות:
– איזה אמא אני?! איך יכול להיות שאני יכולה גם לדאוג לעצמי?
– כמה אני חייבת לשמוליק שנשאר 3 ימים עם הילדים? וואוו! פנקס ההתחשבנות נפתח אצלי בראש.
– איך נעלמתי באמצע השבוע על זמן עבודה שלי?! חצופה שכמוני.
– איך שכחתי לעדכן את יהונתן שמשחק הכדורגל שהיה בראשון היה נגד קבוצה שהוא לא מכיר?! לא עשיתי הטרמה.
ועוד עשרות מחשבות שהסתובבו לי בראש ברגע שדרכתי בבית.

אז שלפתי את הצאקליסט ״אז איך זורקים רגשות אשמה אל האשפה״:

1. האם הרגשות האלה מקדמים אותי? משפרים את האווירה בבית? את היחסים?
2. שינוי פרשנות – יכול להיות שדווקא כולם היו ממש מרוצים והיה להם זמן איכות עם אבא. ובתכלס שמוליק חייב לי
3. הנסיעה היא מודלינג לדאגה עצמית, לערך הספורט והבריאות שכל כך חשוב לי להעביר לילדים שלי.
4. עצמאות – ששואלים אותי לאיזה אדם אני רוצה שהילד שלי יגדל להיות? אני מיד חושבת על היכולת להתמודד בעצמאות גם עם בלתמ״ים.

The post יוני first appeared on הודיה טיבר.

מאי

HODAYA TEIBER — Sun, 01 May 2022 10:47:35 +0000

אם נסתכל על על הטבע- נראה שהוא בתנועה מתמדת: המים בטבע חייבים לזרום כדי להישאר נקים. הירח, כדור הארץ והשמש נעים סביב עצמם ואחרים ומשתנים בכל יום, וגם העצים מעבים את השורשים שלהם, מצמיחים עוד ענף, עלה או פרח. אדלר טען ש״האדם חי את חיו עם תנועה מתמדת לצמיחה והתרחבות״ הוא כינה את זה בשם ״מטרתיות״- אחד מבין חמשת המרכיבים של מודל האדם שהוא בנה.⁠
⁠
חודש מאי הוא בסימן תנועה- פיזית ומנטלית. תנועה היא הצעד הקטן, הדבר הקטנטן שמניע את התפתחות והמוטיבציה שלנו לגדול. כולם חושבים שתנועה משמעותה דברים ״בגדול״- אבל להיפך, זה ממש בדברים הקטנים: כמו להקדים את שעת השינה בחצי שעה, לעלות פעם ביום במדרגות ולא במעלית, להחליף חטיף בפרי או שיק, להלביש רק את צווארון החולצה במקום את כולה ולאפשר להם להמשיך בעצמם.⁠
⁠
הצעד הקטן/גדול שלי הוא לקנות חלב שיבולת שועל במקום חלב רגיל, לקרוא כל יום 2 עמודים בספר שמעניין אותי. אז מה הצעד הקטן שלך החודש?⁠

The post מאי first appeared on הודיה טיבר.